החלטה בתיק ת"א 24616-10-11

ביום 16/10/11, לבקשת המבקשים (להלן: "ויזל") , ניתן כנגד המשיב 1 (להלן: "שטראוס") צו מניעה זמני במעמד צד אחד, אשר אסר עליו לבצע כל פעולת בניה הקשורה בהקמת מבנים מצפון מזרח לרפת הקיימת שלו, אשר אינה קשורה ישירות להפעלת הרפת הקיימת ויש בה כדי לשנות עובדות בשטח בגבול שבין נחלות ויזל ושטראוס.

המשיבים 2-3 צורפו לבקשה כמשיבים פורמאליים.

בד בבד נקבע הדיון במעמד הצדדים, אשר התקיים ביום 31/10/11.

בישיבה השתתפו ב"כ של ויזל ושטראוס וכן ב"כ הועדה, המשיבה 2.

לא הופיע נציג כלשהו מטעם המשיב 3.

טיעוני ויזל

לטענת ויזל הם רכשו את נחלתם, נחלה 85 במושב שדה אילן בשנת 1984 מהמשיבה 3, שאף סימנה את גבולותיה. בשנת 1986 נתברר להם כי ביתם נבנה בתוך תחומי נחלתו של שטראוס, נחלה 84.

ניסיונות לתקן את גבולות הנחלה שנעשו לא צלחו, שכן, כתוצאה מכל תיקון, יושפעו נחלות נוספות וביניהן נחלות 80, ו- 82-85.

לטענת ויזל, ניתן לתקן את שטח הנחלות על ידי הזזת גבול נחלתם מערבה וכך גם את שטח הנחלות הנמצאות מערבית לנחלתם (נחלת שטראוס שמספרה 84 ונחלת יצחקי שמספרה 83).

לטענתם, ועדת ערר שבצד הועדה המחוזית לתכנון ובניה, סיירה בשטח (זאת במסגרת ערר על תוכנית כללית לאיחוד וחלוקה שהוגשה להסדרת גבולות הנחלות במשיב 3) ביום 16/05/11, ולאחר סיור בשטח קבעה כי הגבול שבין ויזל לשטראוס יקבע בהסכמה בין אדריכל מטעם הועדה ואדריכל מטעם ויזל, אך למרות זאת הגבול לא נקבע עד היום.

לטענתם, שטראוס החל לסמן ביתדות שטח לצורך הקמת מבנה רפת, תוך פגיעה בקו הגבול עימם ותוך שהוא מותיר שטח צר בלבד לויזל, מעבר לרפת שלהם, עד כי לא ניתן לעשות בו שימוש להרחבת שטחם החקלאי בדומה לשימוש שעושה שטראוס עצמו.

ויזל הלינו רבות כי במסגרת תוכנית האיחוד והחלוקה שהוזכרה לעיל, הם ביקשו בקשות שונות, אולם פניותיהם לא נענו על ידי הגורמים השונים. כך למשל, התנגדות שהגישו נדחתה. ויזל הגישו ערר בפני ועדת הערר הנ"ל אשר ביקרה בשטח, ואף נתן החלטה ביום הביקור, לפיה גודל הנחלות לא ישתנה והגבול המדויק ביניהם יתואם בין האדריכלים מבל (מצד ויזל) וזהבי (מצד הועדה). גבול זה טרם נקבע בהסכמה עד היום, לטענתם.

לטענת ויזל, ככל שימשיך שטראוס לבנות את מבנה הרפת הנ"ל, יגרם להם נזק בלתי הפיך, שכן לא ניתן יהיה להגדיל את נחלתם. בעניין זה ויזל טוענים כי בעת שרכשו את נחלתם מהמושב היה שטחה 11,823 מ"ר ואילו תוכנית האיחוד והחלוקה החדשה גודרת את שטחם ל- 10,200 מ"ר בלבד, היינו גורעת מנחלתם 1,623 מ"ר.

טענות שטראוס

שטראוס הגישו תגובה בכתב לבקשה למתן צו מניעה. הם ביקשו לבטל את צו המניעה הזמני שניתן במעמד צד אחד, וכן לדחות את הבקשה למתן צו מניעה בכללותה.

שטראוס העלו טענות מקדמיות.

הטענה המקדמית הראשונה היא טענה של העדר סמכות, שכן, לדבריהם משמעותה המעשית של התובענה אינה אלא ערעור על תוקפו של היתר בניה שניתן על ידי הועדה המקומית לשטראוס או ערעור על החלטה של הועדה המחוזית לעררים שדנה בהתנגדות, והסמכות בעניינים אלה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

כן טענו לקיומו של השתק עילה או פלוגתא, שכן לטענתם עניין הגבול בין הנחלות אינו שנוי עוד במחלוקת, אלא הוכרע בו על ידי ועדת הערר. במסגרת זו נטען כי ויזל לא חלקו מעולם על כך כי השטח בו מתעתד לבנות שטראוס, הוא שטח שהיה בהחזקתו מאז ומעולם.

כן טענו כי לתביעת ויזל לא צורפה מפת מדידה ובה התייחסות מדויקת לשטח לגביו הם מבקשים את הצו.